במהלך רוב המאה ה-20 פעלו בישראל רק יקבים ספורים, שייצרו יינות עממיים בהתאם לדרישות השוק. רק לקראת סוף המאה נראו סימנים לשינוי קולינרי ותרבותי, והחלה לצמוח כאן תרבות יין.

האווירה הייתה בשלה ליקב חדש ברמה בינלאומית, שיצליח לייצר מעל מאה אלף בקבוקים בשנה תוך שמירה על איכות פרימיום בכולם.

מנהל הפרויקט דני ולרו, שסיים התמחות בטיפוח כרמים בעמק נאפה שבקליפורניה, חבר ליזם מחו"ל וניגש לאתגר המורכב. מתוך תפיסת עולם של "יין מצוין נולד מענבים מצוינים, שגדלו באזורים מצוינים", יצא דני למסע ברחבי ארץ ישראל, מצויד ברכב שטח, רועה בלגי שחור, ציוד לבדיקת הקרקע והאקלים, והרבה נחישות ודימיון. לאחר שתר את הארץ לאורכה ולרוחבה, התביית דני על מקום שבו התלכדו הממצאים המדעיים, הרקע ההיסטורי והנוף המדהים, יחד עם תחושת וודאות בלתי מוסברת: עמק האלה.
לאחר בחינה מדוקדקת של האזור נבחרו החלקות והזנים והוחל בנטיעת הכרם הראשון.

כרם אדרת ננטע בשנת 1998, על פי שיטות מתקדמות שהובאו מקליפורניה. במהלך הכשרת הקרקע גילו הנוטעים גת יין עתיקה ויישוב מתקופת בית שני, חורבת עתרי. התגלית חיזקה את תחושת הוודאות כי היקב החדש ממשיך מסורת היסטורית של ייצור יין באזור.
בשנת 2001 החלה הקמת היקב סמוך לקיבוץ נתיב הל"ה, בניהולו של אודי קפלן, המנהל עד היום את היקב, ובפיקוחו הצמוד של היינן הראשי דורון רב הון. ליקב נרכש הציוד המתקדם והאיכותי ביותר בעולם, והכל היה מוכן לבציר הראשון.

מיומו הראשון הוחלט כי היקב ייצר יין כשר בלבד, אך ללא התפשרות על האיכות. לפי חוקי הכשרות וחוכמת היין כאחד, הגפנים הגיעו לפרקן בדיוק במועד שבו מותר היה לבצור אותן על פי דיני העורלה.

בלילה קריר בספטמבר 2002 החל הבציר והובאו האשכולות הראשונים ליקב. לאחר שנתיים של המתנה מתוחה, הושקה במאי 2004 סדרה של יינות פרימיום שגילתה לעולם היין הישראלי שם חדש: "יקבי עמק האלה".

היינות הראשונים, אוורד 2002, קברנה סוביניון 2002, מרלו 2002 ומוסקט קינוח 2002, הציבו רף גבוה במיוחד של עומק, מורכבות ודיוק, המאפיינים יקבים ותיקים וגדולים פי כמה. היינות זכו להצלחה מיידית במסעדות ובחנויות, ולתשבחות מהמבקרים ומאנשי המקצוע.

כיום, אחרי חמש שנים ולמעלה ממיליון בקבוקי יין, המותג "יקבי עמק האלה" מהווה חותם של איכות ללא פשרות בארץ, כמו גם בקרב המבינים באירופה, בארה"ב וביפן.